מהי הסכמה מדעת לטיפול רפואי?

כולנו יודעים כי כל אדם, ולא משנה מה צבעו, מעמדו או הרקע הפלילי שלו, זכאי לקבל טיפול רפואי. אבל מה קורה במצב בו האדם אינו מעוניין לקבל טיפול רפואי?

חוק זכויות החולה

תחילה, חשוב לציין כי את הביטוי הסכמה מדעת אנחנו שומעים לא מעט במקרים של רשלנות רפואית על כל סוגיה, החל מרשלנות בהריון ועד לרשלנות בטיפולי שיניים. כמו כן, למידע על רשלנות רפואית ניתן להיכנס לאתריהם של עורכי הדין המתמחים בתחום, שם תוכלו לקרוא מאמרים מקצועיים ומפורטים.

אם עד לפני זמן לא רב הגישה הרווחת הייתה כי הרופאים יודעים טוב יותר מהמטופל ועל כן זכותם להחליט עבורו, הרי שלאורך השנים הלכה והתחדדה ההכרה כי החולה הוא אדון לגופו, הכרה שהגיעה לשיאה בחקיקת חוק זכויות החולה בשנת 1996, המפרט את זכויותיו של החולה בעת מגעיו עם הממסד הרפואי. החוק נועד לבסס יחסי אמון בין המטפל והמטופל, ולאפשר למטופל לקחת חלק פעיל בהחלטה על ההתערבויות הרפואיות הקשורות בו ובבריאותו.

לצורך העניין, החוק מגדיר כמטפל רופא, רופא שיניים, אח או אחות, פיזיותרפיסט, מיילדת, פסיכולוג, קלינאי תקשורת, מרפא בעיסוק, סטז'ר, תזונאי-דיאטן, פודיאטר, קרימינולוג קליני, פודיאטר מנתח וכו'. על פי החוק, בכדי לקבל את הסכמת המטופל לקבלת הטיפול הרפואי המוצע, על המטפל להסביר לו מהי האבחנה הרפואית שלו ומהו ההליך שאותו הוא עתיד לעבור, תוך פירוט של מטרתו וסיכויי ההצלחה שלו, תופעות הלוואי העלולות להיגרם כתוצאה ממנו כמו גם הסיכונים שבדחיית הטיפול. בנוסף, על המטפל ליידע את המטופל במידה ומדובר בטיפול חדשני שטרם נערך בקרב אוכלוסייה נרחבת. החוק קובע גם כי המידע יינתן למטופל "באורח סביר" כלומר, בשפה ברורה ומובנת ככל הניתן.

חובת המטפל לקבל את הסכמת המטופל חלה על רוב ההתערבויות הרפואיות וכוללת אך אינה מוגבלת ל:

  • פעילות אבחנתית (בדיקת דם למשל).
  • פעילות כירורגית וכירורגית זעירה (עקירת ציפורן חודרנית למשל).
  • טיפול בקרינה מייננת או בכימותרפיה.
  • טיפול מונע (חיסונים).
  • טיפולים המיועדים לשיפור או שימור מצבו הנוכחי של המטופל.
  • טיפול נפשי או טיפול אחר שאינו כולל התערבות בגופו של המטופל.

דרכים למתן הסכמה מדעת

החוק מכיר בכך כי לא תמיד המטופל נמצא בהכרה מלאה או במצב המאפשר לו לתקשר באופן מלא, ועל ההסכמה לטיפול יכולה להינתן במספר אופנים:

  • חתימה על טופס הסכמה.
  • הבעת הסכמה בעזרת מחווה גופנית כגון הנהון, מצמוץ, לחיצת יד או הושטה של הזרוע לעבר המזרק.
  • אישור בעל פה בעת מצב חירום רפואי, כל עוד ההסכמה מתועדת בכתב סמוך ככל האפשר למועד שבו ניתנה.

סייגים למתן הסכמה מדעת

החוק מסייג את נושא ההסכמה מדעת לטיפול רפואי במצבים הבאים:

  • במקרים בהם ועדת האתיקה קבעה כי מסירת המידע למטופל "עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל" כלשון החוק.
  • כאשר המטופל נמצא במצב גופני או נפשי של סכנת חיים – בהסכמת ועדת האתיקה.
  • הורה אשר הורשע בתקיפה מינית או פיזית של ילדו הקטין, לא יוכל לשמש כאפוטרופוס לצורך מתן הסכמה מדעת.

מיופה כוח

בכדי למנוע מצבים של עמימות, החוק מאפשר לכל אדם, ללא קשר למצבו הבריאותי, למנות לעצמו בא כוח אשר יחליט על טיב ההתערבויות הרפואיות שיקבל, במידה והוא עצמו יהיה במצב שימנע ממנו לקבל החלטות אלה או לתקשר אותן למטפל.

עילה לתביעה

במקרים בהם נגרם לחולה נזק כתוצאה מטיפול רפואי שהוענק לו, והוכח כי מהות הטיפול והשלכותיו לא הוסברו לו כיאות, מדובר בעילה לתביעה משפטית. חתימה על טופס הסכם מדעת אינה מהווה הוכחה לכך שההליך הוסבר במלואו לחולה, בפרט כשמדובר בחתימה שניתנה בידי החולה בעת שהובהל לחדר הניתוח או במצבים אחרים בהם לא היה במצב לקבל החלטה מושכלת לגבי ההליך.

פוסטים אחרונים

תאונה פגע וברח על כביש
כללי

תביעת נזקי גוף

דמיינו שאתם מנווטים ברשת המורכבויות המשפטיות לאחר שסבלו מפציעה גופנית; זה יכול להרגיש כמו אתגר בלתי עביר, במיוחד כאשר אתה מנסה להחלים. כאן נכנס לתמונה

להמשך הפוסט »

אנחנו כאן לכל שאלה

פורטל "פרקליט" משתדל להיות מעודכן ואחראי ככל האפשר, אך עם זאת, השימוש במידע המופיע באתר "פרקליט" אינו תחליף בשום אופן לקבלת ייעוץ או טיפול משפטי, מקצועי או אחר והסתמכות על האמור בו היא באחריות המשתמש בלבד.

Ⓒ 2020 - כל הזכויות שמורות לאתר פרקליט

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן