ייצוג משפטי הולם

ייצוג הולם בבית משפט

 

ייצוג משפטי הולם בבית משפט הוא לא דבר של מה בכך ולא כל אחד מודע לאפשרות לה הוא זכאי. לא הייתם בונים בית ללא אדריכל או ארכיטקט  נכון? יפה, כך גם לא הולכים לקראת הליכים משפטיים כאלה או אחרים ללא התייעצות עם עו"ד. ישנם חוקים שלהם אין ספור תת סעיפים שהאדם הממוצע מהרחוב אפילו לא מכיר ויודע ועל כן עורך דין הוא פקטור משמעותי, מכיוון שמדובר באדם שלמד במשך כמה שנים כמעט כל חוק שקיים בספר ובעיקר אם מדובר בתחום ההתמחות הספציפי שלו. נכון, לא כל נושא שיש עליו מחלוקת מגיע ישר לבית המשפט ולעיתים ניתן לסגור תיקים או מחלוקות גם מחוץ לדלתות בית המשפט וכאן עבודתו של העו"ד חשובה על אחת כמה וכמה.

לכל אדם מגיע עו"ד

לא רבים יודעים אבל כמעט כל אדם זכאי לייצוג משפטי, גם אם אין ברשותו את הכסף. על המבקש סיוע משפטי לפנות לאחת מלשכות הסיוע המשפטי. הוא יכול לעשות זאת הן באמצעות האגף לשירותים חברתיים באזור מגוריו הן בפנייה ישירה ללשכה לסיוע משפטי באזור מגוריו. על הפונה למלא בקשה בכתב על-גבי טופס רשמי. את הטופס אפשר לקבל בלשכות הסיוע המשפטי, באגפי הרווחה של הרשויות המקומיות ובחלק מהאירגונים הוולונטריים.

הזכאות לקבלת סיוע משפטי מותנית בשלושה תנאים מצטברים:
הסיוע המשפטי נדרש בנושא אחד או בכמה מהנושאים שבהם אפשר לקבל סיוע משפטי,מבקש הסיוע זכאי לקבלו מבחינה כלכלית,יש סיכוי לזכות בתביעה, נכון התנאי השלישי קצת לא הוגן אך זה מה שקבעה הוועדה.

מתפקידיו של עו"ד

ישנם גם נושאים רבים שעו"ד מתעסקים בהם גם חוץ מתביעות רשלנות, ישנם הליכים של פתיחת צו ירושה שלעיתים עלול להיות הליך ארוך וממושך במקרה שלנפטר היו חובות והנושים כבר מתדפקים על דלתות היורשים במטרה לדרוש את חובן, חוב עובר בירושה גם. נושא נוסף שידם של העו"ד משגת בו הוא הסדרת מעמד הורים, כלומר, ישנם אנשים שעלו לישראל ממדינות כאלו ואחרות ובעיקר ממדינות חבר העמים, בריה"מ לשעבר, שעלו ללא הוריהם ובמהלך השנים לאחר שהשתקעו בארץ והצליחו להסתדר מעט, הוריהם החליטו לעלות ולהצטרף אליהם בארץ, רק שיש בעיה קטנה, חוק השבות חל אך ורק על יהודים וחלקם של ההורים לא יהודים או שאין במסוגלותם להוכיח את יהדותם בשל שהיו תחת שלטון קומוניסטי שלא ראה בעין יפה כל סממן דתי כזה או אחר, אז לצורך העניין נקבע סעיף מיוחד המקנה זכויות מסוימות להורים קשישים ובודדים של אזרחים ישראליים, הנוהל קובע למעשה כי רק הורה קשיש, בגילאים 64 (כאשר מדובר באב) או 62 (כאשר מדובר באם), שאין לו ילדים נוספים החיים עמו במדינת המוצא או לחלופין בן או בת זוג במדינת המוצא, יוכלו לקבל בישראל מעמד של תושב קבע (בסיום ההליך), ולמעשה להסדיר את מעמדם כחוק, בהתקיים שני התנאים החלופיים לעיל (בדידות וגיל). המשמעות היא שהורים מבוגרים יוכלו לחיות בקרבת ילדיהם בערוב ימיהם. הסיבה לכינונו של הנוהל היא הומניטארית, ונובעת מהרצון להקל ולאפשר לאזרחים ישראלים לסייע להוריהם בגיל מבוגר.

 

פוסטים אחרונים

אנחנו כאן לכל שאלה

פורטל "פרקליט" משתדל להיות מעודכן ואחראי ככל האפשר, אך עם זאת, השימוש במידע המופיע באתר "פרקליט" אינו תחליף בשום אופן לקבלת ייעוץ או טיפול משפטי, מקצועי או אחר והסתמכות על האמור בו היא באחריות המשתמש בלבד.

Ⓒ 2020 - כל הזכויות שמורות לאתר פרקליט

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן